יצא לכם פעם לנסות לתפוס את הרוח בשתי הידיים? ברור שאי אפשר. הנביא מספר שממלכת ישראל עושה משהו דומה. במקום לסמוך על ה', הם מתעסקים בדברים שאין בהם שום תועלת, כמו אלילים ועבודה זרה. הנביא קורא לזה רֹעֶה רוּחַ, כלומר, זה חסר היגיון כמו אדם שפותח את הפה ומנסה לאכול ולשבוע מהרוח. אבל זה לא רק חסר טעם, הנביא מוסיף שהעם וְרֹדֵף קָדִים. קדים היא רוח מזרחית חזקה וסוערת. כלומר, המעשים הרעים שלהם לא רק ריקים כמו רוח רגילה, אלא ממש מסוכנים ומזיקים להם.
המצב הזה משפיע גם על ההתנהגות של האנשים אחד כלפי השני. הנביא מסביר שכָּל הַיּוֹם כָּזָב וָשֹׁד יַרְבֶּה, כי העם מתרגל לשקר, לרמות ולקחת בכוח דברים שלא שייכים לו. במקום לתקן את המעשים ולבקש עזרה מה', המנהיגים מנסים להתחכם ולשחק משחק כפול עם שתי ממלכות חזקות ואויבות. מצד אחד, וּבְרִית עִם אַשּׁוּר יִכְרֹתוּ, הם מבטיחים להיות נאמנים לממלכת אשור. אבל ממש באותו הזמן, מאחורי הגב שלהם, וְשֶׁמֶן לְמִצְרַיִם יוּבָל, הם שולחים מתנה יקרה של שמן זית משובח למלך מצרים כדי שגם הוא יעזור להם. המשחק הכפול הזה הוא מלכודת. ברגע שהאשורים יגלו שהם שלחו שוחד למצרים, הם יראו בזה בגידה חמורה, וזה בדיוק המהלך השגוי שיביא על העם עונש ויגרום לו לצאת לגלות.