יצא לכם פעם להצליח במשהו ממש קשה, ולהרגיש שעשיתם את הכל לגמרי לבד? לפעמים, כשאנשים מצליחים ומתעשרים, הם עלולים לשכוח מי באמת נתן להם את הכוח. זה בדיוק מה שקרה לשבט אפרים. במילים וַיֹּאמֶר אֶפְרַיִם אַךְ עָשַׁרְתִּי, אנו רואים כיצד העם מתגאה בעושר שלו. במקום להודות לה', הם מתנהגים בכפיות טובה ומשכנעים את עצמם שהשיגו הכל בעצמם. הם אומרים שמצאו אוֹן, כלומר שהם התעשרו רק בזכות הכוח והעוצמה האישית שלהם.
כשאדם כל כך בטוח בעצמו, הוא מתחיל להמציא תירוצים גם למעשים לא טובים. העם מכריז כָּל־יְגִיעַי לֹא יִמְצְאוּ־לִי עָוֹן אֲשֶׁר־חֵטְא, וטוען שבכל הכסף שאסף אין שום חטא של רמאות. הם כל כך משקרים לעצמם, עד שהם חושבים שאם הם הרוויחו את הכסף בעסקים ולא לקחו אותו בכוח מאחרים, אז גם אם הם קצת רימו בדרך, זה בכלל לא נחשב לחטא. הם בטוחים שה' לא שם לב למעשים שלהם, ושהדרך שבה התעשרו היא ישרה לגמרי.