הושע, פרק י״ג, פסוק ח׳

יצא לכם פעם לחשוב מה קורה לחיה בטבע כשהיא כועסת או פגועה מאוד? הנביא משתמש בדוגמאות של חיות בר חזקות כדי להסביר לבני ישראל עד כמה העונש על המעשים הרעים שלהם יהיה קשה, ועד כמה אי אפשר יהיה לברוח ממנו. בהתחלה נאמר אֶפְגְּשֵׁם כְּדֹב שַׁכּוּל. דובה בטבע עובדת קשה מאוד כדי ללדת ולטפל בגורים שלה. אם חלילה קורה להם משהו והיא מאבדת אותם, היא הופכת לחיה מרירה, כועסת ומסוכנת במיוחד לכל מי שעומד בדרכה. כך ה' מזהיר שהפגיעה בעם תהיה ישירה וחזקה, כמו מפגש חזיתי עם דובה כועסת. אבל למה זה קורה? הנביא אומר וְאֶקְרַע סְגוֹר לִבָּם. הלב של העם הפך להיות סגור, אטום ועקשן. הם פשוט לא מוכנים להקשיב ולחזור להתנהג כמו שצריך. לכן, ה' יצטרך לשבור את העקשנות הזו שלהם. העונש ימשיך ויכה בהם ממש בתוך הערים שלהם, בעוצמה חזקה כְּלָבִיא, שהוא אריה טרף. בסוף, בגלל שה' יסתיר את פניו ויפסיק לשמור עליהם, נאמר חַיַּת הַשָּׂדֶה תְּבַקְּעֵם, כלומר הם יישארו ללא הגנה וחיות טרף אמיתיות יוכלו להיכנס למקומות שבהם הם גרים ולפגוע בהם.