הושע, פרק ט׳, פסוק ה׳

חשבתם פעם איך זה מרגיש לחכות ליום חג מיוחד ושמח, ולגלות פתאום שהיום הזה משתנה לגמרי בגלל בחירות לא נכונות שעשינו? הנביא פונה אל העם בשאלה שנועדה לעורר אותם לחשוב היטב על ההתנהגות שלהם. הוא שואל אותם מַה תַּעֲשׂוּ, כלומר, אילו מעשים טובים יעמדו לזכותכם וישמרו עליכם ביום שבו תצטרכו לקבל עונש על המעשים הרעים שלכם? בדרך כלל, הנביא משתמש כאן במילים שקשורות לשמחה, אבל יש להן משמעות הפוכה ועצובה. המילים לְיוֹם מוֹעֵד לא מתארות חג רגיל, אלא זמן שנקבע מראש שבו יתאספו האויבים ויבואו על ישראל. גם המילים וּלְיוֹם חַג ה' לא מתארות יום שבו עולים לבית המקדש ומביאים קרבנות בשמחה. הנביא מסביר שביום הזה, במקום להקריב קרבנות, העם עצמו הוא זה שיעמוד למשפט ויקבל עונש על חטאיו. אפילו השימוש בשם ה', שבדרך כלל מזכיר לנו אהבה ורחמים, מופיע כאן כדי ללמד אותנו משהו חשוב: כשמתנהגים בצורה רעה מאוד, גם הרחמים הגדולים הופכים לדין ולמשפט צדק.