יצא לכם פעם לחשוב מה קורה כשלא שומרים על הכללים במקום מאוד מיוחד וחשוב? ארץ ישראל היא ארץ קדושה שה׳ נתן לעם ישראל. אבל כשהעם התחיל להתנהג בצורה לא טובה ולהתפלל לפסלים במקום לה׳, הארץ כבר לא יכלה להמשיך לשאת אותם בתוכה. לכן הנביא מסביר שלֹא יֵשְׁבוּ בְּאֶרֶץ ה'. העם לא יוכל להישאר בארץ שלו, והוא יצטרך לעזוב אותה והיא תישאר ריקה.
כשהעם עוזב, הוא מתפצל לשני כיוונים. חלק מהאנשים כל כך פוחדים מהאויבים ומהרעב, שהם בורחים למצרים. על זה נאמר וְשָׁב אֶפְרַיִם מִצְרַיִם. למרות שבתורה הובטח שעם ישראל לא יחזור לעולם למצרים, מרוב פחד וצרות הם בורחים לשם כדי לחפש מקום בטוח.
החלק השני של העם נלקח רחוק מאוד, לארץ אשור. שם, כשהם מפוזרים בין הגויים, קשה מאוד לשמור על האוכל נקי וטהור. לכן נאמר וּבְאַשּׁוּר טָמֵא יֹאכֵלוּ. המילה טָמֵא מתארת כאן אוכל מאוס ולא נקי. בגלל שהם רחוקים מהבית ונמצאים בארץ זרה, לא תהיה להם ברירה והם ייאלצו לאכול מזון בטומאה, כי לא תהיה להם אפשרות לשמור על האוכל שלהם כמו שהיו רגילים בארץ ישראל.