המלך מאמץ את העצה הנוקשה של חבריו הצעירים, ומשיב לפניית העם בהצהרה יהירה על החמרת הדיכוי. הוא מצהיר כי לא רק שישמור על המשא הכבד, אלא שהוא יוסיף עליו בכל פעם מתוך גאווה וגודל לבב [מצודת דוד].
בנוגע למילה אַכְבִּיד, קיימת מסורת נוסח מעניינת. אף על פי שבחלק מהדפוסים נכתב "אבי הכביד", בדיקה של כתבי יד עתיקים מספרד ומארצות נוספות מעלה כי הנוסח המקורי והמדויק הוא "אכביד" בלבד, ויש למחוק את המילה "אבי" שנוספה בטעות בחלק מהמקורות [מנחת שי].
נוסח זה מעורר קושי מסוים בהבנת הרצף הלוגי של המשפט, שכן היה מצופה שהמלך יאמר "אבי הכביד את עולכם ואני אוסיף עליו". כדי ליישב זאת, מוצעות שתי דרכי קריאה: הדרך האחת היא לראות בכך משפט מקוצר שכוונתו היא: אני אכביד עליכם כשם שהכביד אבי, ועוד אוסיף על כך. הדרך השנייה היא הסבר דקדוקי, לפיו האות א' במילה אַכְבִּיד מחליפה את האות ה', כך שהמילה משמשת כשם פועל (במשמעות של "להכביד"). לפי פירוש זה, כוונת המלך היא: אבי אמר להכביד עליכם, ואני אוסיף על כך [רד"ק].