המלך רחבעם שולח את השר הממונה על המסים אל העם המורד, צעד שמוביל לתוצאה קטלנית. הפרשנים נחלקו באשר למטרת שליחותו של הֲדֹרָם: יש הסבורים כי רחבעם לא הבין את חומרת המרד ופעל כאילו לא אירע דבר, ולכן שלח אותו לגבות את המסים הקבועים שקבע שלמה [רש"י, ביאור שטיינזלץ]. לעומת זאת, דעה אחרת גורסת כי רחבעם שלח אותו דווקא כדי לפייס את העם בדברי רכות [מצודת דוד].
הדורם היה שר ותיק ומבוגר, שככל הנראה שימש כגובה מסים עוד מימי דוד ושלמה. אף שהיה בעל מעמד, הוא לא היה אהוד על העם, ובעת המרד כבר היה נטול סמכות של ממש [ביאור שטיינזלץ]. שמו המקורי היה "אדונירם", ובימי שלמה הוא אכן זכה לגדולה רבה. אולם, בימי רחבעם מעמדו ירד, ועל כן שמו קוצר והוא נקרא בפסוק הֲדֹרָם [רש"י].
תגובת העם לשליחות הייתה אלימה: וַיִּרְגְּמוּ־בוֹ... אֶבֶן, כלומר ההמון השליך עליו אבנים עד שמת [מצודת ציון, ביאור שטיינזלץ]. המלך רחבעם, שנכח במקום וראה את ההתפרעות ההמונית, פחד לחייו [מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ]. משום כך הוא הִתְאַמֵּץ, כלומר הפעיל כוח וחוזק רב [מצודת ציון], כדי לעלות במהירות על מרכבתו ולנוס לירושלים.