דברי הימים ב, פרק י׳, פסוק י״ח

II Chronicles 10:18Sefaria

וַיִּשְׁלַ֞ח הַמֶּ֣לֶךְ רְחַבְעָ֗ם אֶת־הֲדֹרָם֙ אֲשֶׁ֣ר עַל־הַמַּ֔ס וַיִּרְגְּמוּ־ב֧וֹ בְנֵי־יִשְׂרָאֵ֛ל אֶ֖בֶן וַיָּמֹ֑ת {ס} וְהַמֶּ֣לֶךְ רְחַבְעָ֗ם הִתְאַמֵּץ֙ לַעֲל֣וֹת בַּמֶּרְכָּבָ֔ה לָנ֖וּס יְרוּשָׁלָֽ͏ִם׃ {ס}

תארו לעצמכם מצב שבו מתחילה סערה גדולה, אבל מישהו מתנהג כאילו השמש זורחת והכול רגיל. זה בדיוק מה שקרה למלך רחבעם. הוא פשוט לא הבין עד כמה העם כועס ומורד בו, והחליט להמשיך בשגרה. לכן, הוא שלח שר ותיק ומבוגר כדי לגבות מהעם מסים, בדיוק כפי שהיה נהוג קודם לכן. לאותו שר קראו במקור אדונירם, והוא היה שר חשוב עוד מימי המלכים דוד ושלמה. אבל בגלל שבימי רחבעם המעמד שלו ירד, שמו קוצר והוא נקרא עכשיו רק הֲדֹרָם. השר הזה לא היה אהוב על העם, וכשהוא הגיע אליהם, התגובה שלהם הייתה קשה. הכתוב אומר וַיִּרְגְּמוּ־בוֹ... אֶבֶן, כלומר ההמון השליך עליו אבנים עד שהוא מת. המלך רחבעם נכח שם וראה את ההתפרעות המסוכנת הזו במו עיניו. הוא נבהל מאוד ופחד שיפגעו גם בו. מתוך הבהלה הזו הוא הִתְאַמֵּץ, כלומר הפעיל את כל הכוח והחוזק שלו, כדי לעלות במהירות על המרכבה ולברוח מיד לירושלים.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק י״ז
פסוק י״ט

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.