יועציו הצעירים של המלך, שגדלו עמו, מייעצים לו להשיב לדרישת העם להקלת העול בתשובה תקיפה ומתנשאת. הם מציעים לו להשתמש בביטוי קָטָנִּי עָבָה מִמָּתְנֵי אָבִי. הפרשנים מסכימים כי המילה קָטָנִּי משמעותה האצבע הקטנה של המלך. על פי פשט הדברים, המלך אומר שהאצבע הקטנה שלו עבה יותר ממותניו של אביו.
מבחינה רעיונית, ביטוי זה משמש משל לכוח ועוצמה. המלך מצהיר כי אם אביו היה אדם גדול, הרי שהוא עצמו חזק ועצום ממנו בהרבה [רש"י, ביאור שטיינזלץ]. מעבר לעוצמה השלטונית, יש כאן גם הצהרה על מעמד אישי. המלך רואה את עצמו במדרגה גבוהה יותר מאביו, תפיסה המצדיקה את הצורך שלו להחזיק בית מלכות גדול יותר ולהרבות בסוסים [מצודת דוד].
מבחינה דקדוקית, המילה קָטָנִּי מנוקדת באופן ייחודי: האות קו"ף בקמץ והאות טי"ת בקמץ קטן, בעקבות הדגש באות נו"ן. צורת ניקוד זו מופיעה אך ורק כאן ובפסוק המקביל בספר מלכים, ואין לה כל דוגמה נוספת במקרא [מנחת שי].