העברת השלטון לאחר מות שלמה מחייבת את בנו ויורשו, רחבעם, לצאת מעיר בירתו ולנסוע לערוך טקס הכתרה מול העם [ביאור שטיינזלץ]. סיפור דברים זה מועתק ומופיע במקביל גם בספר מלכים [מלבי"ם].
הבחירה בעיר שכם כמקום ההתכנסות אינה מקרית, והפרשנים מציעים לה מניעים מדיניים, גיאוגרפיים ורוחניים. ברמה המדינית, העם בחר שלא להגיע לירושלים מתוך תכנון מחושב; הם חששו שאם ההכתרה תתקיים במעוזו של רחבעם, הוא ירגיש חזק ובטוח מספיק כדי לסרב לבקשותיהם ולדרישותיהם [מצודת דוד]. בנוסף, שכם נמצאת בנחלת שבט אפרים, אזור מוצאו של ירבעם, שעתיד למרוד במלכות [רש"י].
מבחינה היסטורית ורוחנית, שכם נחשבת למקום המועד לפורענות. במסורת ישראל זהו המקום שבו עונתה דינה ונמכר יוסף, וכעת, באותו מקום ממש, עתיד להתרחש הפילוג הטרגי של המלכות [חומת אנך]. בסופו של דבר, ההליכה שְׁכֶמָה וההתכנסות שם היו סיבה מאת ה' כדי לגלגל את המאורעות ולקיים את גזירתו לקרוע את הממלכה מבית דוד [רש"י].