חשבתם פעם מה קורה כשעם שלם מתפצל לשתי קבוצות? אחרי שנים רבות שבהן היה מלך אחד לכולם, רוב שבטי ישראל החליטו שהם לא רוצים יותר את רחבעם, והם בחרו להם מלך חדש בשם ירבעם. רחבעם לא הסכים לוותר והחליט לאסוף את הצבא שלו כדי לעצור את המרד. למרות שהשבטים שעזבו היו רבים ועשירים יותר, לרחבעם היה יתרון חשוב: צבא מאורגן ומסודר שמוכן לפעולה. הסיפור ממשיך במילה וַיָּבֹא, ומדלג על תיאור טקס ההכתרה של ירבעם, כי אנחנו כבר מבינים מתוך הסיפור שהוא הפך למנהיג של השבטים האחרים.
לצידו של רחבעם נשארו בֵּית יְהוּדָה וּבִנְיָמִן. למה דווקא שני השבטים האלה נשארו יחד? כי היה ביניהם קשר מיוחד וחזק. השטחים שלהם היו ממש צמודים זה לזה, והם חלקו יחד את ירושלים. אפילו בית המקדש והמזבח נבנו בדיוק על קו הגבול שבין שני השבטים, כך שפשוט אי אפשר היה להפריד ביניהם. בגלל ששבט יהודה היה גדול ומרכזי יותר, לפעמים מזכירים רק אותו וכוללים בתוכו גם את שבט בנימין. רחבעם אסף את הצבא במטרה לְהָשִׁיב אֶת־הַמַּמְלָכָה. שימו לב למילה המדויקת הזו. רחבעם לא איבד את התואר שלו כמלך, הוא עדיין נשאר מלך. המטרה של המלחמה לא הייתה להחזיר לעצמו את הכתר, אלא להחזיר אליו את השטח ואת האנשים שהחליטו לעזוב אותו.