יצא לכם פעם לדמיין איך נראתה פרידה ממלך גדול שסיים את חייו? הלוויה של מלך היא אירוע מיוחד שמלא בכבוד עצום. לפעמים, המלך בעצמו היה דואג להכנות עוד כשהיה חי ושלט בממלכה. לכן מסופר שהמלך נקבר בקבר אֲשֶׁר כָּרָה לוֹ, כלומר הוא חפר והכין את מקום הקבורה המכובד שלו בעצמו.
כדי לחלוק למלך כבוד, מילאו את מקום המנוחה שלו בהמון בשמים טובים. המילה זְנִים פשוט אומרת שהיו שם המון מינים וסוגים שונים של בשמים. הבשמים האלו היו מְרֻקָּחִים בְּמִרְקַחַת מַעֲשֶׂה, שזה אומר שהם לא סתם הונחו שם, אלא עורבבו יחד בידי אומן מומחה שידע בדיוק איך ליצור מהם ריח נפלא ומיוחד.
בסוף הטקס, עשו פעולה מיוחדת מאוד שעליה נאמר וַיִּשְׂרְפוּ לוֹ שְׂרֵפָה גְדוֹלָה. לא שרפו חלילה את המלך, אלא הדליקו אש גדולה ושרפו בה את המיטה שלו ואת החפצים האישיים שלו. למה לעשות דבר כזה? כדי להראות כמה המלך היה חשוב. ברגע ששורפים את החפצים שלו, מבטיחים שאף אדם רגיל לא ישתמש בהם לעולם, וזו הדרך להראות צער גדול על לכתו וכבוד אמיתי למלך.