תחושת איום כבדה מרחפת על ממלכת יהודה, ומובילה את המלך אסא לנקוט צעדי חירום מדיניים וכלכליים כדי לפרק ברית צבאית מסוכנת. נראה כי בעשא מלך ישראל קשר קשר וכרת ברית עם בן הדד מלך ארם במטרה להילחם באסא, בדומה לברית שנוצרה מאוחר יותר בימי אחז, אז חברו ארם ואפרים נגד יהודה. מתוך פחד מהחזית המשותפת הזו, מחליט אסא לפנות אל מלך ארם [מלבי"ם].
בעקבות האיום, וַיֹּצֵא אָסָא כֶּסֶף וְזָהָב מֵאֹצְרוֹת בֵּית ה' וּבֵית הַמֶּלֶךְ. אוצרות אלו שימשו ככספי החירום של הממלכה [ביאור שטיינזלץ], ואסא שולח אותם כדי להטות את ליבו של בן הדד.
הפסוק מציין שבן הדד יושב בְּדַרְמֶשֶׂק. הפרשנים מסכימים כי הכוונה היא לעיר דמשק. שמה של העיר מופיע במקרא במספר תצורות שונות: בספר מלכים היא נקראת "דמשק", ובמקום אחר "דומשק", אך כולן מתייחסות לאותו המקום [רש"י, מצודת ציון, ביאור שטיינזלץ]. תופעה לשונית זו של שינויי צורה במילים בעלות משמעות זהה קיימת במקרא, בדומה למילים "שוט", "שבט" ו"שרביט" שכולן מתארות חפץ דומה [רש"י].