יצא לכם פעם להרגיש שהלב שלכם מתמלא באומץ וברצון חזק לעשות מעשים טובים? בדרך כלל, כשאומרים על אדם שהלב שלו גבוה, הכוונה היא שהוא מתגאה ומרגיש שהוא טוב יותר מאחרים. אבל כאן, המילים וַיִּגְבַּהּ לִבּוֹ מתארות משהו חיובי וטהור. למרות שהאדם הזה היה עשיר מאוד ומצליח, הוא ממש לא השוויץ ברכוש שלו, כי כל הדברים האלו לא היו חשובים בעיניו. הגאווה היחידה שלו הייתה האומץ והשמחה לעבוד את ה'. הוא לא נשאר במקום אחד, אלא התאמץ בכל יום להיות טוב יותר מאתמול ולהתקדם עוד צעד בדרך הנכונה.
הוא גם לא שמר את כל הטוב הזה רק לעצמו. המילים וְעוֹד הֵסִיר מראות שהוא דאג שגם כל האנשים סביבו ילכו בדרך הישרה. באותם ימים, אנשים לפעמים חזרו לבנות מזבחות פרטיים ולעבוד עבודה זרה. בגלל שההרגלים הרעים האלו נטו לצוץ ולחזור שוב ושוב, הוא היה צריך להמשיך לנקות את הארץ מהם כל הזמן. הוא עשה זאת כדי לעזור לכל העם להישאר תמיד נאמנים לתורת ה'.