מלכים ב, פרק י״ד, פסוק כ״ה

ירבעם בן יואש השלים את המלאכה שהחל אביו והחזיר לשליטת הממלכה נחלות שנכבשו בדורות קודמים, וכך הוּא הֵשִׁיב אֶת־גְּבוּל יִשְׂרָאֵל לגבולות ימי שלמה המלך, החל מִלְּבוֹא חֲמָת, אזור הכניסה לעיר חמת בצפון סוריה, ועד יָם הָעֲרָבָה, הוא ים המלח. ניצחון צבאי זה התרחש כִּדְבַר ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּיַד־עַבְדּוֹ יוֹנָה, נביא שהגיע מהעיר גַּת הַחֵפֶר שבנחלת זבולון. אף שנבואה זו אינה מתועדת במקום אחר, יש המפרשים כי יונה אכן חזה את הרחבת הגבולות, בעוד אחרים רואים באזכורו הקבלה סמלית למהפך שעברה העיר נינוה מרעה לטובה. עם זאת, בשונה מאנשי נינוה שחזרו בתשובה, הצלת ממלכת ישראל התרחשה למרות שהעם החזיק בחטאיו. ה' העניק להם חסד זה אך ורק מתוך רחמים על סבלם המר וכדי שלא למחות את שמם.