הניצחון הצבאי שבו הכה הכית את אדום מילא את מלך יהודה בתחושת עליונות, אף שהצלחה זו נשענת על זכות אבות קדומה שאינה עומדת לו במלחמה נגד ישראל. בעקבות הניצחון ונשאך לבך, כלומר הלב התמלא בגאווה שגרמה למלך לחשוב בטעות שיוכל לנצח במערכה נוספת. משום כך מופנית אליו העצה הכבד ושב בביתך, הקוראת לו להסתפק בהישגיו ולהימנע ממלחמה כדי לשמור על הכבוד שרכש, במקום להסתכן בחרפה וקלון. לבסוף הוא מוזהר ולמה תתגרה ברעה, מדוע להתחיל בריב מול יריב בעל כוחות גדולים יותר, שכן התגרות מיותרת זו תסתיים בהכרח בנפילתו האישית של המלך ובמפלת עמו.
מלכים ב, פרק י״ד, פסוק י׳
הַכֵּ֤ה הִכִּ֙יתָ֙ אֶת־אֱד֔וֹם וּֽנְשָׂאֲךָ֖ לִבֶּ֑ךָ הִכָּבֵד֙ וְשֵׁ֣ב בְּבֵיתֶ֔ךָ וְלָ֤מָּה תִתְגָּרֶה֙ בְּרָעָ֔ה וְנָ֣פַלְתָּ֔ה אַתָּ֖ה וִיהוּדָ֥ה עִמָּֽךְ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.