הכתוב שב לעסוק בקורותיהם של מלכי ממלכת ישראל, ומציין את עלייתו לשלטון של ירבעם בן יואש. מלך זה עשה הרע בעיני ה', וכשם שנשא את שמו של ירבעם בן נבט, המלך הראשון של ממלכת ישראל המפוצלת, כך הוא גם אימץ את דרכיו והמשיך בחטאיו [אברבנאל].
התארוך בִּשְׁנַת חֲמֵשׁ־עֶשְׂרֵה שָׁנָה לַאֲמַצְיָהוּ מוסבר על ידי חישוב שנות המלוכה: אמציה מלך יהודה החל את מלכותו בשנתו השנייה של יואש מלך ישראל. מכיוון שיואש מלך שש עשרה שנים, שנת מותו ותחילת מלכותו של בנו ירבעם חלו בדיוק לאחר ארבע עשרה שנים שלמות של אמציה, כלומר בשנתו החמש עשרה [מצודת דוד, רלב"ג]. התקופה שבה מלך ירבעם, אַרְבָּעִים וְאַחַת שָׁנָה, מחושבת לפי שנים מקוטעות, כלומר ספירה הכוללת גם חלקי שנים הנחשבים במניין שנות המלוכה כשנים שלמות [מצודת דוד].
באשר לצירוף מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, קיימים הבדלי נוסחאות קלים. בעוד שברוב הספרים ובתרגום יונתן מופיעה המילה מלך, ישנם כתבי יד ודפוסים עתיקים שבהם נכתב "על ישראל" במקום מילה זו [מנחת שי].