מלכים ב, פרק י״ד, פסוק י״ז

ציון שנות חייו של מלך יהודה לאחר מות יריבו מלך ישראל אינו רק נתון כרונולוגי יבש, אלא נושא בחובו מסר על גאווה ועונשה, ועל שקיעתה של מלכות.

הפרשנים מסכימים כי החשבון המובא בפסוק מדויק ועולה בקנה אחד עם שנות המלכות של שני המלכים. יואש מלך ישראל החל למלוך שנתיים לפני אמציהו ומלך בסך הכל שש עשרה שנה. מכאן עולה כי יואש ואמציהו מלכו במקביל במשך ארבע עשרה שנה. מכיוון שאמציהו מלך עשרים ותשע שנה בסך הכל, נותרו בדיוק חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה שבהן חי אמציהו לאחר מות יואש.

לדעת [אברבנאל], הכתוב מדגיש שאמציהו חי אַחֲרֵי מוֹת יְהוֹאָשׁ כדי להצביע על עונשו של מלך ישראל. יואש התגאה בעבר על אמציהו והתרברב שהוא ויהודה ייפלו במלחמה, אך בסופו של דבר התהפכו היוצרות, והוא נענש ומת חמש עשרה שנה לפני המלך שאותו ביזה.

עם זאת, שנותיו האחרונות של אמציהו לא היו שנות הנהגה רגילות. [רש"י] מבהיר כי לאורך כל אותן חמש עשרה שנה אמציהו כבר לא שלט בפועל, אלא בנו עוזיהו מלך בחייו, וזאת משום שאמציהו סר מאחרי ה'.

במבט רחב על דמותו, ניכר כי מסלול חייו של אמציהו היה זהה כמעט לחלוטין לזה של אביו. שניהם עשו את הישר בעיני ה' בצעירותם, אך לעת זקנה חטאו בעבודה זרה, ביזו את הנביאים שנשלחו להוכיחם, ובעקבות כך נחלו תבוסות קשות במלחמותיהם [אברבנאל].