לאחר רצח אביו, המלך אמציהו המתין עד שמעמדו השלטוני התבסס לחלוטין, ורק כַּאֲשֶׁר חָזְקָה הַמַּמְלָכָה בְּיָדוֹ הוא פעל וַיַּךְ את המתנקשים. רוצחים אלו לא נמלטו לאחר המעשה, אלא נשארו בחצר המלכות והמשיכו לשמש בתור עבדיו עד שהמלך צבר מספיק כוח להענישם. ענישה זו הייתה ממוקדת ברוצחים עצמם, ואמציהו נמנע מלהרוג את בניהם. בכך הוא בחר לקיים את המשמעות המילולית של ציווי התורה, לפיו כל אדם נענש רק על חטאו שלו, ולא פעל לפי פירוש החכמים הרואים בציווי זה כלל משפטי הפוסל עדות של קרובי משפחה.
מלכים ב, פרק י״ד, פסוק ה׳
וַיְהִ֕י כַּאֲשֶׁ֛ר חָזְקָ֥ה הַמַּמְלָכָ֖ה בְּיָד֑וֹ וַיַּךְ֙ אֶת־עֲבָדָ֔יו הַמַּכִּ֖ים אֶת־הַמֶּ֥לֶךְ אָבִֽיו׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.