לאחר הניצחון במלחמה, מלך ישראל בוזז את ירושלים ולוקח עמו שלל רב מאוצרות בית המלוכה ומתוך בית ה'. יחד עם הרכוש הוא לוקח עמו גם את בני הַתַּעֲרֻבוֹת, שהם בני ערובה שהוחזקו כמשכון בחצר מלך יהודה. שבויים אלו היו בני השרים והנכבדים המקומיים שהוחזקו בארמון כדי להבטיח שאבותיהם לא ימרדו בשלטון, או בני ערובה מעמים זרים ושבטים אחרים. בסיום המסע לוקח מלך ישראל את השלל ווַיָּשָׁב שֹׁמְרוֹנָה, אך למרות גאוותו הרבה על הניצחון הוא מת בסמוך לאירועים אלו, בעוד שמלך יהודה המנוצח המשיך לחיות חמש עשרה שנים נוספות.
מלכים ב, פרק י״ד, פסוק י״ד
וְלָקַ֣ח אֶת־כׇּל־הַזָּֽהָב־וְ֠הַכֶּ֠סֶף וְאֵ֨ת כׇּל־הַכֵּלִ֜ים הַנִּמְצְאִ֣ים בֵּית־יְהֹוָ֗ה וּבְאֹֽצְרוֹת֙ בֵּ֣ית הַמֶּ֔לֶךְ וְאֵ֖ת בְּנֵ֣י הַתַּעֲרֻב֑וֹת וַיָּ֖שׇׁב שֹׁמְרֽוֹנָה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.