שמואל ב, פרק כ״א, פסוק כ׳

בקרב האחרון בעיר גת הציבו הפלשתים בחזית ענק מפלצתי המכונה אִישׁ מָדוֹן, כינוי המעיד על ממדיו העצומים, על אופיו כאיש של ריב ומלחמה או על שילוב של שתי התכונות יחד. כדי להמחיש את חריגותו מעוררת האימה, מפרט הכתוב כי וְאֶצְבְּעֹת יָדָיו וְאֶצְבְּעֹת רַגְלָיו שֵׁשׁ וָשֵׁשׁ עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע מִסְפָּר. הכפילות התיאורית נועדה להבהיר כי בכל גפה היו בדיוק שש אצבעות, והמילה מִסְפָּר מדגישה שאלו לא היו גידולים פגומים אלא אצבעות שלמות וסדורות. לוחם זה, אשר יֻלַּד לְהָרָפָה ונמנה עם משפחת הענקים, היה האחרון שניגף במערכה, ונפילתו סללה את הדרך לתקופת השלום שתאפיין את ימי שלמה.