דוד בוחר להציל את מפיבושת בן יהונתן מגורל שאר צאצאי שאול, משום שיהונתן לא היה שותף להריגת הגבעונים ומשום ברית האהבה ביניהם. לכן וַיַּחְמֹל הַמֶּלֶךְ על בנו מתוך נאמנות לאותה שבועת ה' שהייתה בינותם, כלומר ביניהם. ההצלה התבצעה בכך שדוד הוציא את מפיבושת מראש מרשימת המיועדים לעונש, או לחלופין, שהמלך התפלל עליו במיוחד וה' קיבל את בקשתו שארון הברית לא יקלוט אותו במבחן הנסי. מסירת שאר הצאצאים להורג בעוון סבם, למרות האיסור בתורה, התאפשרה מתוקף דין המלך שנועד לתת מענה לצורך שעה דוחק.
שמואל ב, פרק כ״א, פסוק ז׳
וַיַּחְמֹ֣ל הַמֶּ֔לֶךְ עַל־מְפִיבֹ֖שֶׁת בֶּן־יְהוֹנָתָ֣ן בֶּן־שָׁא֑וּל עַל־שְׁבֻעַ֤ת יְהֹוָה֙ אֲשֶׁ֣ר בֵּינֹתָ֔ם בֵּ֣ין דָּוִ֔ד וּבֵ֖ין יְהוֹנָתָ֥ן בֶּן־שָׁאֽוּל׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.