לאחר שדחו הצעות לכופר כספי, הגבעונים תובעים שיימסרו לידיהם שִׁבְעָה אֲנָשִׁים מִבָּנָיו של שאול, מידה כנגד מידה על הפגיעה בהם, כשהדרישה כי יֻתַּן להם מבוקשם טומנת בחובה איום שאם יסורבו, ה' ייפרע מהמשפחה בעצמו. הם דורשים להוציאם להורג בתלייה פומבית, כמשמעות המילה וְהוֹקַֽעֲנוּם, כדי להטיל אימה ולפרסם את משפט הצדק לַה' עקב הפרת השבועה כלפיהם. ביצוע הדין דווקא בְּגִבְעַת שָׁאוּל נועד להרתיע את תומכי המלך הפוגע, בעוד שהתואר בְּחִיר ה' מציין עובדתית את מלכותו, או לחלופין מהווה קול משמיים המעיד שעוונותיו נתכפרו לו. בתגובה, דוד מפעיל סמכות חירום של מלך ומצהיר אֲנִי אֶתֵּן כדי להגן על הגרים, אך שומר לעצמו את זכות הבחירה את מי למסור כדי לחמול על מפיבושת.
שמואל ב, פרק כ״א, פסוק ו׳
(ינתן) [יֻתַּן־]לָ֜נוּ שִׁבְעָ֤ה אֲנָשִׁים֙ מִבָּנָ֔יו וְהוֹקַֽעֲנוּם֙ לַיהֹוָ֔ה בְּגִבְעַ֥ת שָׁא֖וּל בְּחִ֣יר יְהֹוָ֑ה {פ}וַיֹּ֥אמֶר הַמֶּ֖לֶךְ אֲנִ֥י אֶתֵּֽן׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.