ניצחונו של דוד ומשרתיו על ארבעת הענקים הפלשתים מהווה עדות לחסדי ה' ולתשועתו. הפסוק מסכם את סדרת המערכות הללו ומציין כי אַרְבַּעַת אֵלֶּה יֻלְּדוּ לְהָרָפָה – אישה מבנות הענקים, וארבעת בניה היו גיבורים עצומים. בסופו של דבר, כולם וַיִּפְּלוּ בְיַד דָּוִד וּבְיַד עֲבָדָיו בקרבות שונים [ביאור שטיינזלץ, אברבנאל].
הפרשנים מסבירים את חלוקת התפקידים בקרבות אלו: הענק הראשון, ישבי בנב, הומת על ידי דוד עצמו יחד עם אבישי שבא לעזרתו. לעומת זאת, שלושת הענקים הנותרים הומתו רק על ידי גיבוריו ועבדיו של דוד, שכן בשלב זה דוד כבר נמנע מלצאת עמהם למלחמה. הקרבות הללו מתוארים על פי סדר התרחשותם הכרונולוגי, לאחר אירועי אבשלום והגבעונים, וחשוב לציין כי הם אינם כוללים את מלחמת דוד וגלית המוכרת, אלא את המלחמה באחיו של גלית [אברבנאל].
השוואה לספר דברי הימים מגלה כי המלחמה הראשונה מתוך הארבע, שבה נלחם דוד בישבי בנב, הושמטה משם. הסיבה לכך היא שספר דברי הימים נועד לספר את תשבחותיו ומעשיו הנעימים של דוד. מאחר שבקרב זה דוד התעייף ונזקק לעזרת אבישי כדי לנצח, היה בכך שמץ של פחיתות כבוד, ולכן האירוע הושמט, בדומה לאירועים אחרים בחיי דוד שיש בהם דופי [אברבנאל].