קרה לכם פעם שהבטחתם הבטחה חשובה לחבר טוב, ועשיתם הכול כדי לקיים אותה גם כשזה היה מסובך? המלך דוד עמד במצב כזה. הוא נאלץ להעביר כמה מנכדיו של שאול המלך לידי הגבעונים, כדי לתקן טעות קשה שקרתה בעבר למען העם. אבל דוד היה צריך להחליט במי לבחור.
הכתוב מספר לנו שדוד שמר במיוחד על מפיבושת. למה דווקא עליו? קודם כל, בגלל שהוא היה בֶּן יְהוֹנָתָן. יהונתן, חברו הטוב של דוד, מעולם לא השתתף במעשים הרעים שעשה אביו שאול, ולכן זה לא היה צודק שהבן שלו ייפגע. בנוסף, דוד זכר את ההבטחה החזקה שהייתה בינו לבין יהונתן. הבטחה זו נקראת שְׁבֻעַת ה' אֲשֶׁר בֵּינֹתָם, כלומר שבועה מיוחדת שהם נשבעו זה לזה, ביניהם, לפני ה'. בגלל האהבה הגדולה וההבטחה הזו, וַיַּחְמֹל הַמֶּלֶךְ - המלך דוד חס וריחם על מפיבושת. כשהוא בחר את האנשים, הוא דאג מראש להשאיר את מפיבושת בחוץ, וכך שמר עליו וקיים את הבטחתו לחברו הטוב.