כאשר וַיֻּגַּד לְדָוִד אֵת אֲשֶׁר עָשְׂתָה רצפה, ששמרה במסירות רבה על גופות המוקעים, הדבר עורר את רחמיו והניע אותו להביא לקבורה אותם ואת עצמות שאול ויהונתן. דוד ציווה להעביר את ארון שאול בכל שבטי ישראל כדי שהעם יחלוק לו כבוד, וקבר אותו בקבר אביו משום שמלכותו הוסרה ממנו. השארת הגופות תלויות במשך חודשים ארוכים נעשתה במכוון כדי לקדש את שם ה', ולהראות לעוברים ושבים שגם בני מלוכה נענשים בחומרה על פגיעה בגרים. המוקעים נותרו תלויים עד שירדו מעט גשמים כאות לכך ששילמו את חובם, ורק לאחר שנקברו ירדו גשמי ברכה מרובים שהעידו כי ה' סלח ונעתר לארץ.
שמואל ב, פרק כ״א, פסוק י״א
וַיֻּגַּ֖ד לְדָוִ֑ד אֵ֧ת אֲשֶׁר־עָשְׂתָ֛ה רִצְפָּ֥ה בַת־אַיָּ֖ה פִּלֶ֥גֶשׁ שָׁאֽוּל׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.