שמואל ב, פרק כ״ד, פסוק כ״ד

דוד מבהיר לארוונה כי יקנה את השטח מֵאוֹתְךָ ודווקא בִּמְחִיר, כלומר בתשלום ערכו המלא, מתוך עיקרון שאין להעלות לה' עולות חִנָּם המבוססות על מתנה ללא עלות אישית. הרכישה הראשונית של שטח המזבח המצומצם, הבקר והעצים נעשתה תמורת כֶסֶף שְׁקָלִים חֲמִשִּׁים, ורק בשלב מאוחר יותר רכש דוד את השדה כולו בסכום גבוה יותר, אם כי יש המסבירים שחמישים השקלים נגבו מכל אחד מהשבטים והצטברו יחד לסכום גדול. רכישת הר המוריה, מקום עקידת יצחק, מהווה סגירת מעגל עבור דוד שחיפש כל חייו מקום קבוע להשראת השכינה, ופעולתו נחשבת כאילו בנה את המקדש בעצמו. עצירת המגפה וקביעת מקום המזבח הוכיחו לעם כי ביטחונם אינו תלוי בכוח צבאי, אלא בהשגחת ה' בלבד.