קרה לכם פעם שרציתם לתת מתנה מאוד חשובה למישהו שאתם אוהבים, וחבר הציע לשלם עליה במקומכם? האם זו עדיין הייתה מרגישה כמו מתנה שלכם? המלך דוד נמצא בדיוק במצב כזה. המגפה שפגעה בעם נעצרה, ודוד רוצה להודות לה' ולהקריב לו קורבן. הוא מגיע אל אדם בשם ארוונה ומבקש לקנות ממנו את השטח שלו. ארוונה מציע לדוד לקבל את השטח והבקר במתנה, בלי לשלם בכלל.
אבל דוד המלך מסרב. הוא מבין שכדי להראות אהבה אמיתית לה', הוא חייב לוותר על משהו משלו ולשלם בעצמו. דוד אומר לארוונה שהוא יקנה את השטח מאותך, כלומר ממך, ודווקא במחיר, שזה אומר תשלום מלא של כל הערך של המקום. דוד לא מוכן להעלות לה' קורבנות חינם, בלי שזה יעלה לו בדבר, ולכן הוא מתעקש לשלם מכיסו חמישים שקלי כסף.
אולי תשאלו את עצמכם איך זה הגיוני, הרי במקום אחר בתנ"ך מסופר שדוד שילם סכום עצום של שש מאות שקלי זהב? התשובה היא שזה קרה בשני שלבים. בהתחלה, דוד קנה רק את השטח הקטן של המזבח ואת הבקר תמורת חמישים שקלי כסף. אבל כשירדה אש מן השמיים ודוד הבין שזה המקום המדויק שבו ייבנה בית המקדש הגדול, הוא החליט לקנות את כל השדה הענק שמסביב, ועל זה הוא שילם שש מאות שקלי זהב.
המקום הזה אינו סתם שדה. זהו הר המוריה, המקום הקדוש ביותר שבו הייתה עקידת יצחק. כל חייו דוד המלך דאג וחיפש את המקום הקבוע שבו ייבנה בית המקדש, ודווקא עכשיו ה' מגלה לו אותו. למרות ששלמה בנו הוא זה שיבנה את המקדש, בזכות זה שדוד קנה את השטח, זה נחשב כאילו דוד בנה אותו בעצמו. דרך עצירת המגפה וגילוי המקום הקדוש, כל העם למד שיעור חשוב, הביטחון וההגנה האמיתיים שלהם לא מגיעים רק מצבא חזק, אלא מהשגחה ושמירה של ה'.