האם קרה לכם פעם שהייתם כל כך מודאגים ממשהו, עד שממש התקשיתם להירדם בלילה? זה בדיוק מה שהרגיש דוד המלך. אחרי שהוא ספר את העם, הוא דאג מאוד והתפלל לה' במשך כל הלילה בלי למצוא מנוחה. המילים וַיָּקָם דָּוִד בַּבֹּקֶר מתארות את סיומו של הלילה המתוח הזה. מיד עם עלות השחר, ה' עונה לתפילתו של דוד ושולח אליו את גד הנביא. גד מקבל את התואר המיוחד חֹזֵה דָוִד, משום שכל הנבואות שלו היו מיועדות אך ורק לדוד המלך ולא לאף אדם אחר, ודרכו ה' בחר לדבר עם המלך. למרות שגד נשלח לבשר על עונש שהעם היה צריך לקבל, הוא לא בא רק כדי להעציב את דוד. להפך, הוא מגיע בבוקר כדי לספר לו שה' שמע את התפילות שלו בלילה, ובזכותן החליט להקטין את העונש כדי שהעם יוכל להתמודד איתו.
שמואל ב, פרק כ״ד, פסוק י״א
וַיָּ֥קׇם דָּוִ֖ד בַּבֹּ֑קֶר {פ}וּדְבַר־יְהֹוָ֗ה הָיָה֙ אֶל־גָּ֣ד הַנָּבִ֔יא חֹזֵ֥ה דָוִ֖ד לֵאמֹֽר׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.