לאחר לילה רצוף דאגה ותפילה בעקבות מפקד העם, מגיעה התשובה האלוהית מיד עם שחר. המסר מועבר למלך לא במישרין, אלא באמצעות נביא המיוחד לו.
המילים וַיָּקָם דָּוִד בַּבֹּקֶר מבטאות את סיומו של לילה מתוח שבו לבו של דוד לא שכב ולא מצא מנוח [רד"ק, אברבנאל]. דבר ה' נגלה אל גד הנביא עוד במהלך הלילה, ומיד כאשר קם דוד בבוקר, הגיע אליו הנביא עם המסר [מצודת דוד, רד"ק]. התגלות בוקר זו הגיעה כתשובה ישירה ומיידית לתפילתו של דוד [אברבנאל]. מבחינה מסורתית וטקסטואלית, ישנם ספרים שבהם מופיעה הפסקת פרשה (פיסקא) באמצע הפסוק, מיד לאחר מילים אלו [מנחת שי].
התואר חֹזֵה דָוִד המוענק לגד מלמד על מעמדו ותפקידו הייחודי. מלבד נתן, גם גד שימש כנביא בשירותו של המלך [ביאור שטיינזלץ]. הוא נקרא כך משום שכל נבואותיו יועדו אך ורק לדוד ולא לאיש זולתו, ודרכו היה ה' מדבר עם המלך. תואר זה נשמר לו למרות שזוהי הנבואה היחידה שלו שזכתה להיכתב [מצודת דוד, רד"ק].
אף על פי שגד נשלח לבשר על עונשים קשים, מטרת בואו אינה להוכיח או להעציב את דוד על עצם קיום המפקד. העם כבר היה חייב בעונש, והמפקד שימש רק כעילה לכך. למעשה, הגעתו של גד בבוקר נועדה לבשר לדוד כי ה' שמע את תפילתו, ובזכותו החליט להגביל ולתחום את העונש שיוטל על העם, כך שיוכלו לשאת אותו [אברבנאל].