מסע הפקידה של יואב שר הצבא ממשיך ומתפרס על פני אזורים שונים, תוך שהוא חושף טקטיקה של השהיה מכוונת. כאשר המשלחת מגיעה אל אֶרֶץ תַּחְתִּים חָדְשִׁי, מסכימים הפרשנים כי מדובר במקום יישוב חדש שהוקם לאחרונה ואוכלוסייתו דלילה. הבחירה של יואב לעבור דווקא באזור זה לא הייתה מקרית; הוא קיווה שעיכוב במקום כה דליל יקנה לו זמן, ובתוך כך דוד יתחרט על עצם קיום המפקד וישלח אליו שליח שיורה לו לעצור ולחזור [רש"י]. באשר למילה תַּחְתִּים, תרגום יונתן מפרש אותה במשמעות של אזור הדרום, אף על פי שיש מן המפרשים שהתקשו להבין את המקור לתרגום זה [רד"ק].
משם ממשיכים הפוקדים צפונה אל דָּנָה יַּעַן. הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא שזהו צירוף המהווה שם של מקום ספציפי, הנמצא בנחלת בני שבט דן [רש"י, מצודת דוד, רד"ק, ביאור שטיינזלץ]. לבסוף, המילים וְסָבִיב אֶל צִידוֹן מתארות את המשך המסלול הגיאוגרפי, כאשר יואב ואנשיו סובבו את דרכם משם והלכו לכיוון העיר צידון [מצודת דוד, רד"ק].