יצא לכם פעם להרגיש כל כך חזקים ומוצלחים, עד ששכחתם לרגע מי באמת עוזר לכם להצליח? לפעמים, כשאנחנו בטוחים בכוח שלנו, אנחנו עלולים לעשות טעויות. באותו זמן, ה' כעס על עם ישראל בגלל חטאים ומעשים לא טובים שהם עשו בסתר. דוד המלך בכלל לא ידע על המעשים האלה, ולכן לא יכול היה לעזור להם לתקן. המילה לַחֲרוֹת פירושה לכעוס.
בגלל המצב הזה, קרה משהו לדוד. היצר הרע פיתה אותו, וה' אפשר למחשבה הלא טובה הזו להיכנס ללבו של המלך. הפעולה הזו של פיתוי וגירוי נקראת וַיָּסֶת. המחשבה הזו גרמה לדוד לתת פקודה: לֵךְ מְנֵה אֶת יִשְׂרָאֵל וְאֶת יְהוּדָה. דוד החליט לספור את כל האנשים והחיילים.
אולי תשאלו, מה כל כך רע בלספור? דוד היה מלך צדיק מאוד שכל חייו סמך רק על ה'. אבל פתאום, הוא רצה לספור את העם כדי להרגיש שיש לו צבא עצום וכוח רב. במקום להמשיך לבטוח לגמרי בה', הוא התחיל קצת לסמוך על הכוח הצבאי שלו. עבור אדם צדיק שקרוב כל כך לה' כמו דוד, חוסר ביטחון כזה, אפילו קטן, נחשב לחטא.