מראה המלאך הפוגע בעם מעורר בדוד קבלת אחריות מוחלטת על מפקד האוכלוסין שערך. הוא מתוודה ואומר אָנֹכִי חָטָאתִי והֶעֱוֵיתִי, לשון עוון, ומצהיר כי הוא לבדו אשם במגפה. מתוך דאגה לעמו הוא זועק ושואל במה חטאו וְאֵלֶּה הַצֹּאן, דימוי לבני ישראל החפים מפשע. לכן דוד מבקש מה' תְּהִי נָא יָדְךָ בִּי כדי למסור את נפשו במקומם, וכן דורש שהעונש ינוהל ישירות בידי ה' השופט בצדק, ולא בידי המלאך המשחית הפוגע בכולם ללא אבחנה.
שמואל ב, פרק כ״ד, פסוק י״ז
וַיֹּ֩אמֶר֩ דָּוִ֨ד אֶל־יְהֹוָ֜ה בִּרְאֹת֣וֹ ׀ אֶֽת־הַמַּלְאָ֣ךְ ׀ הַמַּכֶּ֣ה בָעָ֗ם וַיֹּ֙אמֶר֙ הִנֵּ֨ה אָנֹכִ֤י חָטָ֙אתִי֙ וְאָנֹכִ֣י הֶעֱוֵ֔יתִי וְאֵ֥לֶּה הַצֹּ֖אן מֶ֣ה עָשׂ֑וּ תְּהִ֨י נָ֥א יָדְךָ֛ בִּ֖י וּבְבֵ֥ית אָבִֽי׃ {פ}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.