חרדה, צער וחרטה עמוקה הציפו את המלך, ועל כך נאמר וַיַּךְ לֵב דָּוִד אֹתוֹ אַחֲרֵי כֵן, כלומר בגלל שספר את העם. דוד הכיר מיד בטעותו, בין אם חטאו נבע מגאווה ומהישענות על כוחו במקום על ה', ובין אם משום שספר את העם ללא גביית כופר נפש שעלולה להביא למגפה קטלנית. מתוך פחד לגורל העם החף מפשע הוא פונה אל ה', מכריז חָטָאתִי מְאֹד ומבקש הַעֲבֶר נָא, כלומר סלק את העֲוֺן, כדי למנוע את האסון. להגנתו הוא חותם במילים כִּי נִסְכַּלְתִּי מְאֹד, בבקשה שמעשה השטות שעשה מתוך שכחת אזהרת התורה ייחשב לו כחטא בשוגג ולא כפשע במזיד.
שמואל ב, פרק כ״ד, פסוק י׳
וַיַּ֤ךְ לֵב־דָּוִד֙ אֹת֔וֹ אַחֲרֵי־כֵ֖ן סָפַ֣ר אֶת־הָעָ֑ם {פ}וַיֹּ֨אמֶר דָּוִ֜ד אֶל־יְהֹוָ֗ה חָטָ֤אתִֽי מְאֹד֙ אֲשֶׁ֣ר עָשִׂ֔יתִי וְעַתָּ֣ה יְהֹוָ֗ה הַֽעֲבֶר־נָא֙ אֶת־עֲוֺ֣ן עַבְדְּךָ֔ כִּ֥י נִסְכַּ֖לְתִּי מְאֹֽד׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.