ה' מזכיר לדוד את החסד שעשה עמו כאשר הפך אותו מרועה צאן למנהיג האומה, כרקע לשאלת בניית המקדש. המילה וְעַתָּה פותחת את הדיון באזכור העובדה שדוד נלקח מִן הַנָּוֶה, כלומר מדיר הרועים וממקום המרעה, כדי לִהְיוֹת נָגִיד ושליט על ישראל. אזכור עברו של דוד מסביר את עיתוי בניית המקדש. מצד אחד, הגדרתו כנָגִיד בלבד מלמדת שמלכותו עדיין אינה מבוססת כשושלת נצחית, ולכן טרם הגיע הזמן לבנות את הבית. מצד אחר, עצם בחירתו היא התנאי שהכשיר את הקרקע לבניית המקדש דווקא עכשיו, שכן השראת השכינה בעולם הפיזי זקוקה לאדם צדיק שיהווה עבורה צינור.
שמואל ב, פרק ז׳, פסוק ח׳
וְ֠עַתָּ֠ה כֹּה־תֹאמַ֞ר לְעַבְדִּ֣י לְדָוִ֗ד כֹּ֤ה אָמַר֙ יְהֹוָ֣ה צְבָא֔וֹת אֲנִ֤י לְקַחְתִּ֙יךָ֙ מִן־הַנָּוֶ֔ה מֵאַחַ֖ר הַצֹּ֑אן לִֽהְי֣וֹת נָגִ֔יד עַל־עַמִּ֖י עַל־יִשְׂרָאֵֽל׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.