בניצחונו על ארם צובה דוד תפס את חיילי האויב בחיים תמורת פדיון ולא הרג אותם, ולכן נאמר וַיִּלְכֹּד. משלל המלחמה הוא לקח אלף ושבע מאות פָּרָשִׁים, מספר המייצג רק את המפקדים הבכירים או ספירה המשלבת את הסוסים ורוכביהם יחד. לאחר מכן דוד וַיְעַקֵּר את סוסי האויב, כלומר חתך את פרסותיהם כדי לנטרלם ממלחמה מבלי להורגם לחלוטין, מתוך ביטחון מוחלט בה' וציות לאיסור התורה על מלך ישראל להרבות סוסים. מכל השלל העצום דוד וַיּוֹתֵר לעצמו רק מֵאָה רָכֶב, שהם ארבע מאות סוסים המותרים להחזקה משום שהם נדרשים במדויק לצרכיו האישיים כמלך.
שמואל ב, פרק ח׳, פסוק ד׳
וַיִּלְכֹּ֨ד דָּוִ֜ד מִמֶּ֗נּוּ אֶ֤לֶף וּשְׁבַע־מֵאוֹת֙ פָּרָשִׁ֔ים וְעֶשְׂרִ֥ים אֶ֖לֶף אִ֣ישׁ רַגְלִ֑י וַיְעַקֵּ֤ר דָּוִד֙ אֶת־כׇּל־הָרֶ֔כֶב וַיּוֹתֵ֥ר מִמֶּ֖נּוּ מֵ֥אָה רָֽכֶב׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.