דברי הימים א, פרק כ״ב, פסוק ה׳

I Chronicles 22:5Sefaria

וַיֹּ֣אמֶר דָּוִ֗יד שְׁלֹמֹ֣ה בְנִי֮ נַ֣עַר וָרָךְ֒ וְהַבַּ֜יִת לִבְנ֣וֹת לַֽיהֹוָ֗ה לְהַגְדִּ֨יל ׀ לְמַ֜עְלָה לְשֵׁ֤ם וּלְתִפְאֶ֙רֶת֙ לְכׇל־הָ֣אֲרָצ֔וֹת אָכִ֥ינָה נָּ֖א ל֑וֹ וַיָּ֧כֶן דָּוִ֛יד לָרֹ֖ב לִפְנֵ֥י מוֹתֽוֹ׃

תארו לעצמכם שקיבלתם משימה לבנות ארמון עצום ומרשים, אבל אתם עדיין צעירים וקשה לכם לעשות זאת לבד. איזה כיף היה אם אבא שלכם היה אוסף ומכין עבורכם את כל חומרי הבנייה מראש? זה בדיוק מה שעושה דוד המלך עבור בנו שלמה. דוד יודע ששלמה נועד לבנות את בית המקדש, אך הוא מבין ששלמה הוא עדיין נַעַר וָרָךְ. מכיוון שהמילה נער יכולה לפעמים לתאר גם אדם מבוגר, נוספה המילה רך כדי להדגיש ששלמה היה באותו זמן ממש ילד צעיר. מול שלמה הצעיר ניצבת משימה אדירה, כי צריך וְהַבַּיִת לִבְנוֹת לַה' לְהַגְדִּיל לְמַעְלָה לְשֵׁם וּלְתִפְאֶרֶת לְכָל הָאֲרָצוֹת. הבית שנבנה לכבוד ה' חייב להיות מפואר וגבוה מאוד. המטרה היא שהמקדש יהיה כל כך יפה ומפורסם בכל העולם, עד שהוא ייתן השראה לכל העמים להכיר בגדולת ה'. דוד מבין ששלמה הצעיר לא יוכל להקים בניין כזה בכוחות עצמו מיד כשימליכו אותו, ולכן הוא אומר אָכִינָה נָּא לוֹ. דוד לוקח על עצמו לאסוף ולהכין את כל התשתיות וחומרי הבניין עוד בחייו, כדי להקל על בנו את המלאכה הכבדה.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ד׳
פסוק ו׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.