דברי הימים א, פרק כ״ט, פסוק ד׳

דוד המלך מקדיש מאוצרו האישי מתכות יקרות לבניין המקדש, הכוללות שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים כִּכְּרֵי זָהָב וכן שִׁבְעַת אֲלָפִים כִּכַּר־כֶּסֶף מְזֻקָּק שעבר תהליך טיהור קפדני הנדרש לציפוי. ייעודן של מתכות אלו הוא לָטוּחַ קִיר֥וֹת הַבָּתִּֽים, כלומר לצפות את כותלי המקדש בטסים מוצקים, בשימוש מושאל מפעולת מריחת הטיח בבנייה הרגילה. בעוד שיש המסבירים כי שתי המתכות שימשו יחד לציפוי הקירות, אחרים מדגישים כי הקירות צופו בזהב בלבד ולכן פעולת הציפוי מתייחסת רק אליו. לאור זאת, ישנה אף מסורת המבארת כי הכסף המוזכר כאן אינו אלא סוג נדיר ומשובח של זהב, שאיכותו הגבוהה "מכסיפה" ומביישת את כל שאר סוגי הזהב.