דוד המלך מסכם את הכנותיו לבניין המקדש, לאחר שסיפק את החומרים והתקציב הנדרשים לַזָּהָב לַזָּהָב וְלַכֶּסֶף לַכֶּסֶף וּלְכָל מְלָאכָה, ומסר אותם בְּיַד חָרָשִׁים, הם האומנים ובעלי המלאכה. כעת הוא פונה אל העם בשאלה וּמִי מִתְנַדֵּב לְמַלֹּאות יָדוֹ הַיּוֹם לַה', כדי לאפשר להם להשתתף בפועל ולהביא תרומות נוספות לאוצרות המקדש. מעבר לאיסוף החומרי, קריאה זו נועדה לעורר את הרצון הפנימי ומסירות הלב של העם, שהם התנאי ההכרחי להשראת הקדושה בבית. פעולת הנתינה, המבוטאת במילה לְמַלֹּאות שמשמעותה חינוך והקדשה בדומה לחנוכת הכוהנים, הופכת את התרומה מנתינה ממונית למעשה של התקדשות אישית ורוחנית כלפי ה'.
דברי הימים א, פרק כ״ט, פסוק ה׳
לַזָּהָ֤ב לַזָּהָב֙ וְלַכֶּ֣סֶף לַכֶּ֔סֶף וּלְכׇל־מְלָאכָ֖ה בְּיַ֣ד חָרָשִׁ֑ים וּמִ֣י מִתְנַדֵּ֔ב לְמַלֹּ֥אות יָד֛וֹ הַיּ֖וֹם לַיהֹוָֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.