דברי הימים א, פרק כ״ט, פסוק ה׳

I Chronicles 29:5Sefaria

לַזָּהָ֤ב לַזָּהָב֙ וְלַכֶּ֣סֶף לַכֶּ֔סֶף וּלְכׇל־מְלָאכָ֖ה בְּיַ֣ד חָרָשִׁ֑ים וּמִ֣י מִתְנַדֵּ֔ב לְמַלֹּ֥אות יָד֛וֹ הַיּ֖וֹם לַיהֹוָֽה׃

חשבתם פעם מה הופך בניין רגיל למקום קדוש ומיוחד? דוד המלך עמד לפני המשימה הגדולה מכולן, בניית בית המקדש, והוא דאג לאסוף מראש את כל מה שצריך לַזָּהָב לַזָּהָב וְלַכֶּסֶף לַכֶּסֶף וּלְכָל מְלָאכָה. הוא הכין את החומרים היקרים ביותר ואפילו שמר כסף בצד לקישוטים ולהוצאות נוספות, ואז העביר את הכל בְּיַד חָרָשִׁים, שהם האומנים ובעלי המלאכה המוכשרים שייבנו את הבית. אבל דוד ידע שקירות מזהב וכסף לא מספיקים כדי להביא קדושה למקום. לכן הוא פנה אל העם בשאלה: וּמִי מִתְנַדֵּב לְמַלֹּאות יָדוֹ הַיּוֹם לַה'. דוד פתח בפניהם את האפשרות לתרום בעצמם למקדש, אך כוונתו הייתה עמוקה יותר. המילה לְמַלֹּאות מסמלת התקדשות, ממש כמו שאהרן הכהן ובניו הוקדשו לתפקידם במשכן. דוד לימד את העם שהתרומה למקדש היא לא רק פעולה רגילה של נתינת כסף למטרה חשובה, אלא דרך אישית להראות את הרצון הפנימי ואת המסירות של הלב. זהו הדבר שה' באמת מבקש מאיתנו.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ד׳
פסוק ו׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.