דברי הימים א, פרק כ״ט, פסוק ח׳

התרומות למקדש כללו גם חומרי גלם יקרי ערך שנמסרו ישירות לאחראים על כך. המילים וְהַנִּמְצָא אִתּוֹ אֲבָנִים מתייחסות לכל אדם שהיו ברשותו אבנים, ובפרט אבנים מיוחדות [מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ]. אבנים אלו נָתְנוּ לְאוֹצַר בֵּית ה׳, כלומר הוקדשו לאוצר המיועד לבניין המקדש [מצודת דוד]. התרומות הועברו עַל יַד, דהיינו לרשותו ולאחריותו הישירה של יְחִיאֵל הַגֵּרְשֻׁנִּי. הפרשנים מסכימים כי יחיאל היה הפקיד והנגיד הממונה על אוצרות המקדש ועל קבלת נדבות אלו, כאשר הוא זה שקיבל את האבנים מידי התורמים והכניס אותן בפועל אל תוך האוצר [מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ]. תפקידו הרשמי כאחראי על האוצרות מוזכר כבר קודם לכן בספר דברי הימים, שם מתוארים בני משפחתו כמופקדים על אוצרות בית ה׳ [רש"י].