חשבתם פעם מה קורה כשצריך לאסוף המון דברים יקרים כדי לבנות משהו חשוב מאוד? כשעם ישראל אסף תרומות כדי לבנות את בית המקדש, היו אנשים שהיו להם אבנים יקרות ומיוחדות. הכתוב אומר וְהַנִּמְצָא אִתּוֹ אֲבָנִים, כלומר כל אדם שהיו ברשותו אבנים מיוחדות, שמח לתרום אותן. האבנים האלו נָתְנוּ לְאוֹצַר בֵּית ה׳, שזה אומר שהן הוקדשו ונשמרו בתוך אוצר מיוחד שהיה מיועד רק לבניית המקדש.
אבל אי אפשר סתם להניח אוצר כזה יקר בערימה, צריך מישהו אמין שישמור עליו. לכן התרומות הועברו עַל יַד, כלומר לרשותו ולאחריותו הישירה של אדם בשם יְחִיאֵל הַגֵּרְשֻׁנִּי. יחיאל היה הפקיד המיוחד שהיה ממונה על כל האוצרות של בית ה׳. הוא זה שקיבל את האבנים היקרות מידי התורמים והכניס אותן בזהירות אל תוך האוצר.