הכתוב מסכם את קורותיו של המלך דוד, אשר נכתבו במקור על ידי נביאי ישראל ומובאים בספר דברי הימים על סמך אותם מקורות קדומים [ביאור שטיינזלץ]. התיעוד מקיף את מעשיו עִם כָּל־מַלְכוּתוֹ, כלומר קורותיו יחד עם כל הארצות שעליהן שלט [מצודת דוד].
המילה וְהָעִתִּים משמעותה זמנים ותקופות [מצודת ציון]. באשר לאופיין של עתים אלו, קיימות שתי גישות: יש המפרשים כי הכוונה היא לכלל התקופות המשתנות, הן לטובה והן לרעה [מצודת דוד]. לעומת זאת, יש הממקדים זאת באופן ספציפי בעתות של צרה ומצוקה שעברו עָלָיו, על דוד עצמו, וְעַל־יִשְׂרָאֵל כאומה [רש"י].
חלקו האחרון של הכתוב מזכיר את התקופות שעברו וְעַל כָּל־מַמְלְכוֹת הָאֲרָצוֹת. ניתן להבין זאת כתיעוד כללי של קורות הממלכות השכנות באותה תקופה [ביאור שטיינזלץ]. מנגד, הגישה המפרשת את ה"עתים" כזמני משבר, מסבירה כי מדובר באותן ממלכות זרות אשר תקפו את ישראל, וספגו את תבוסתן מאת ה׳ [רש"י].