קורות חייו של מנהיג היסטורי נשמרים לדורות באמצעות תיעודם על ידי נביאי דורו. רישום מפורט זה של קורות דוד במספר מקורות נועד לכבד את המלך ולהדגיש את פרשת גדלתו, בדומה לאופן שבו נכתבו מעשי מנהיגים אחרים בספרי קורות הימים של ממלכות שונות [רש"י].
הביטוי וְדִבְרֵי דָּוִיד הַמֶּלֶךְ הָרִאשֹׁנִים וְהָאַחֲרֹנִים מתייחס לכל מאורעות חייו של דוד מתחילתם ועד סופם [רש"י, ביאור שטיינזלץ]. המונח הָרִאשֹׁנִים מכוון לתקופה המוקדמת שבה היה דוד נרדף מפני שאול [מצודת דוד], אירועים שנכתבו על ידי שמואל בעודו בחיים ובטרם הומלך דוד [מלבי"ם]. המאורעות המאוחרים יותר כוללים את סיפורי מלכותו, גבורתו, והתקופות השונות של טובה ורעה שעברו על עם ישראל ועל ממלכות אחרות [מלבי"ם].
באשר למקורות שבהם תועדו הדברים, הפסוק מציין כי הִנָּם כְּתוּבִים עַל דִּבְרֵי שְׁמוּאֵל הָרֹאֶה. רוב הפרשנים מסכימים כי הכוונה היא לספר שמואל המוכר לנו. לגבי המשך הפסוק, וְעַל דִּבְרֵי נָתָן הַנָּבִיא וְעַל דִּבְרֵי גָּד הַחֹזֶה, קיימות שתי גישות עיקריות בקרב המפרשים. גישה אחת סבורה כי נתן וגד כתבו ספרים נפרדים שכללו את נבואותיהם ואת קורות הימים ההם, אך ספרים אלו אבדו ואינם מצויים בידינו כיום [מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ]. לעומת זאת, גישה אחרת מפרשת כי דבריהם של נתן וגד שולבו למעשה בתוך ספר שמואל. מכיוון שהנביא שמואל נפטר באמצע התיאור ההיסטורי, נתן וגד המשיכו את פעולתו והשלימו את כתיבת הספר [רלב"ג, ביאור שטיינזלץ]. פירוש זה נתמך בכך שאירועים המיוחסים לגד, כמו מעשה המגפה, מופיעים במפורש בספר שמואל [רש"י].
תיעוד היסטורי זה בספר דברי הימים, מעבר למה שכבר נכתב בספר שמואל, נועד להעביר לקחים רוחניים עמוקים. הכתובים באים להדגיש את ההשגחה האלוהית שליוותה את דוד מראשית דרכו, את תשוקתו העזה והכנותיו הרבות לבניין בית המקדש, ואת ארגון משמרות הכהנים והלויים לעבודת הקודש ולשירה. כמו כן, התיעוד מפרסם את אהבתו הגדולה של דוד לה' ולעמו, ומלמד כי הצלחת המלוכה וירושת הארץ מותנות תמיד בהליכה בדרכי ה' ושמירת חוקיו [רלב"ג].