ההתנדבות הקיפה את כל שדרות ההנהגה, החל ממנהיגי העם ועד לפקידי הממשל. הפרשנים מסכימים כי שרי האבות המוזכרים כאן הם אותם מנהיגים וראשי משפחות שכבר נמנו ופורטו בפרקים הקודמים של הספר.
בדומה לכך, הביטוי וּלְשָׂרֵי מְלֶאכֶת הַמֶּלֶךְ מתייחס לשרים ולפקידים הממונים על רכושו ועל נכסיו של המלך. אלו הם מנהלי העבודה האחראים על עבודת האדמה, הכרמים ושאר ענייני הרכוש המלכותי [רש"י; מצודת דוד]. אזכורם מדגיש כי לצד ההנהגה השבטית, גם פקידי המלך ואנשי המנהל שלו הצטרפו למעשה והתנדבו משלהם [ביאור שטיינזלץ].