יצא לכם פעם לדמיין קיר של בית שמצופה כולו בזהב טהור במקום בצבע או בטיח רגיל? דוד המלך רצה שבית המקדש יהיה מפואר יותר מכל בניין אחר, ולכן הוא החליט לתרום מהאוצר הפרטי שלו סכומים עצומים של מתכות יקרות במקום חומרי בנייה פשוטים. הוא תרם שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים כִּכְּרֵי זָהָב וגם שִׁבְעַת אֲלָפִים כִּכַּר־כֶּסֶף מְזֻקָּק. המילה מְזֻקָּק מתארת כסף שעבר תהליך ניקוי מיוחד עד שהפך ללבן וטהור לגמרי, משום שאי אפשר להשתמש במתכות לציפוי אם הן לא נקיות לחלוטין.
המטרה של התרומה הזו הייתה לָטוּחַ קִירוֹת הַבָּתִּים, כלומר לצפות את קירות המקדש. בבנייה רגילה משתמשים בטיח פשוט שעשוי מחול, אבל כאן השתמשו במילה הזו כדי לתאר משהו מיוחד הרבה יותר: במקום טיח, ציפו את הקירות בלוחות מוצקים של מתכת יקרה. למעשה, קירות המקדש צופו רק בזהב ולא בכסף, ולכן המילים לָטוּחַ קִירוֹת הַבָּתִּים מתייחסות לזהב המיוחד שדוד תרם, שהפך את המקדש למקום נוצץ ומרהיב ביופיו.