דברי הימים א, פרק כ״ט, פסוק י״ד

ההתגייסות העצומה של העם לתרום הון רב לבניין המקדש מעוררת פליאה, במיוחד לאור עברם רצוף המלחמות והשעבוד. מתוך ענווה שואל דוד וְכִי מִי אֲנִי וּמִי עַמִּי כִּי נַעְצֹר כֹּחַ לְהִתְנַדֵּב כָּזֹאת, ומתמיה כיצד הצליחו לאסוף ולהחזיק אצלם הון כה רב ולדחוק עצמם לנדיבות שכזו. התשובה לכך היא כִּי מִמְּךָ הַכֹּל, שכן העושר אינו פרי מאמץ אנושי אלא שייך לחלוטין לה', שהוא הבעלים הבלעדי על כל רכושו וצרכיו של האדם. לכן מצהיר דוד וּמִיָּדְךָ נָתַנּוּ לָךְ, שכן העם בסך הכל משיב לה' מקצת מתוך השפע שהוא עצמו העניק להם, ורכוש זה מעולם לא יצא באמת מרשותו.