מתוך מסירות ואהבה להקמת המקדש, דוד פועל בִּרְצוֹתִי, מונח המבטא רצון עז, חפץ ושביעות רצון בבית ה'. אהבה זו מניעה אותו לתרום את הסְגֻלָּה שלו, שהיא אוצר פרטי ומיוחד של זהב וכסף שאסף לעצמו. את האוצר האישי הזה הוא מעניק לְמַעְלָה מִכָּל הֲכִינוֹתִי, כתוספת על כל מה שכבר הכין. בעוד שהחומרים הקודמים נועדו למטרות מוגדרות כחלק מתבנית המקדש, נדבה אישית זו ניתנת מעבר לכל ההכנות הרשמיות והמוקדמות.
דברי הימים א, פרק כ״ט, פסוק ג׳
וְע֗וֹד בִּרְצוֹתִי֙ בְּבֵ֣ית אֱלֹהַ֔י יֶשׁ־לִ֥י סְגֻלָּ֖ה זָהָ֣ב וָכָ֑סֶף נָתַ֤תִּי לְבֵית־אֱלֹהַי֙ לְמַ֔עְלָה מִכׇּל־הֲכִינ֖וֹתִי לְבֵ֥ית הַקֹּֽדֶשׁ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.