תקופת ראשית ימי שלמה התאפיינה ביציבות שלטונית, ורַק בענייני הפולחן נותר חיסרון של חוסר ריכוזיות. בעוד המלך זבח במזבחות המרכזיים בלבד כדי שלא להידמות לעובדי אלילים, רַק הָעָם היה מְזַבְּחִים בַּבָּמוֹת ומקריב קורבנות לה' על מזבחות פרטיים שבנו אנשים בחצרותיהם או על גגותיהם. מציאות הלכתית והיסטורית זו התקיימה כִּי לֹא נִבְנָה בַיִת לְשֵׁם ה' עַד הַיָּמִים הָהֵם, שכן בתקופת הביניים שלאחר חורבן משכן שילה הותר להקריב בבמות. היתר זמני זה נמשך אך ורק עַד הַיָּמִים הָהֵם, כלומר עד ששלמה סיים לבנות את בית המקדש ואת חומות ירושלים הנדרשות לשמירת הקודשים, שלאחריהם נאסרה מחדש ההקרבה הפרטית.
מלכים א, פרק ג׳, פסוק ב׳
רַ֣ק הָעָ֔ם מְזַבְּחִ֖ים בַּבָּמ֑וֹת כִּ֠י לֹֽא־נִבְנָ֥ה בַ֙יִת֙ לְשֵׁ֣ם יְהֹוָ֔ה עַ֖ד הַיָּמִ֥ים הָהֵֽם׃ {פ}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.