המלך שלמה מזקק את טענות הנשים לעימות ממוקד ומתעלם מהסיפורים חסרי ההוכחות על החלפת הילדים בלילה. בחזרתו המדויקת על דבריהן, המלך מקיים את חובת הדיין להראות שהבין את טענות הצדדים, שמעמדם המשפטי זהה בהיעדר עדים. בנוסף, חזרה זו חושפת את האמת מתוך ניסוח דבריהן של הנשים. האם האמיתית פותחת את דבריה בחיים ואומרת זֶה בְּנִי הַחַי, בעוד שהאשה המשקרת מתמקדת תחילה במוות באומרה בְּנֵךְ הַמֵּת. יתרה מכך, התוספת של האשה המשקרת הכוללת את המילים וּבְנֵךְ הַמֵּת מסגירה את אשמתה, שכן אזכור הילד המת נועד לחפות על הרמאות וכך פיה מכשיל אותה.
מלכים א, פרק ג׳, פסוק כ״ג
וַיֹּ֣אמֶר הַמֶּ֔לֶךְ זֹ֣את אֹמֶ֔רֶת זֶה־בְּנִ֥י הַחַ֖י וּבְנֵ֣ךְ הַמֵּ֑ת וְזֹ֤את אֹמֶ֙רֶת֙ לֹ֣א כִ֔י בְּנֵ֥ךְ הַמֵּ֖ת וּבְנִ֥י הֶחָֽי׃ {פ}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.